רש"י על גיטין י״ד א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על גיטין י״ד ע״א:ב׳ רש"י על גיטין י״ד ע״א:ה׳ »

4 אֶלָּא אָמַר מָר זוּטְרָא: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי שַׁוִּינְהוּ רַבָּנַן כְּהִלְכְתָא בְּלָא טַעְמָא: חֲדָא – הָא; וְאִידַּךְ – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ – לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אַפִּיטְרוֹפְּיָא; וְאִידַּךְ – דְּאָמַר רַב חֲנַנְיָא: הַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ גָּדוֹל בַּבַּיִת – קְנָאוֹ.

פירוש רש"י על גיטין י״ד א:ד׳

4 כהלכתא בלא טעמא - כאילו קבלה משה הלכה מסיני שאין צריך לתת בה טעם:

5 אפיטרופיא - להכניס ולהוציא ואע"פ שכתבו לה בלשון מתנה לא קנאתן ואין טעם בדבר אלא כך תקנו והפקר ב"ד היה הפקר:

6 בבית - בית מיוחד שאינו דר בה אלא עשאו לו לבית חתנות:

« רש"י על גיטין י״ד ע״א:ב׳ רש"י על גיטין י״ד ע״א:ה׳ »